אגד

"אגד" היא אגודה שיתופית - קואופרטיב - המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים. אגד היא מפעילת התחבורה הציבורית הגדולה בארץ ומהגדולות בעולם, המספקת כ-60% מכלל שירותי התחבורה הציבורית במדינה.
בקואופרטיב מועסקים כ-6,300 איש בסך הכל, מתוכם כ- 2,500 חברי-אגודה, המפעילים כ-3,330 אוטובוסים ביותר מ-1,308 קווי שירות ועוד כ-4,000 חלופות ברחבי הארץ. אגד מבצעת מדי יום כ-50,000 נסיעות, בהן נוסעים כמיליון נוסעים, לאורך 810,500 ק"מ (2006).

היסטוריה
לאחר מלחמת העולם הראשונה רכשו מספר צעירים יהודים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל משאיות מעודפי הצבא הבריטי. בארגזי המשאיות התקינו ספסלי ישיבה, שהסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות, והנסיעה הייתה מסוכנת בשל ריבוי כנופיות ערביות שהתנכלו לנוסעים בדרכים. חלוצי האוטובוסים החליטו להתאגד לשיתוף פעולה שיסייע להם להתמודד במאורגן עם הקשיים. בתחילה התאגדו מפעילי האוטובוסים בקבוצות קטנות, אשר בהמשך התאגדו לקבוצות גדולות.
"אגד" נוסדה כקואופרטיב בינואר 1933 כתוצאת מיזוג של ארבע חברות תחבורה ציבורית קטנות יותר (המהיר, הגה, קדימה, והתאחדות הנהגים). את השם "אגד" הציע המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. בעקבות האיחוד של אגד התאחדו גם המעביר ואיחוד רגב לייסוד קואופרטיב "דן". באותה תקופה מנה אגד כ-950 חברים, אשר הפעילו 338 אוטובוסים בקווים קבועים בין ירושלים, תל אביב וחיפה.
נהגי אגד המשיכו בעבודתם הסדירה בתקופת מאורעות , על אף קשיי ההתמודדות עם מארבי הערבים וסכנת החיים שנסיעה בין-עירונית הייתה כרוכה בה. בתקופת מלחמת העצמאות שולבו נהגי אגד בשיירות שהעבירו אספקה ותגבורת לירושלים הנצורה דרך שער הגיא.
מיד לאחר קום המדינה הציע שר התחבורה הראשון דוד רמז לאחד את כל מפעילי התחבורה הציבורית בארץ לקואופרטיב אחד. פרט לאגד פעלו בארץ עוד מספר קואופרטיבים. הגדולים בהם קואופרטיב "דרום יהודה", שנוסד בשנת 1931, ושח"ר (שירותי חיפה רבתי), תאגיד שנוצר בדצמבר 1947 מאיחוד של קואופרטיב "חבר" וקואופרטיב "משמר המפרץ" שפעלו באזור חיפה.
לאחר דיונים רבים וישיבות סוערות של הממשלה הוחלט ב־1 בנובמבר 1951 לאחד את הקואופרטיבים "אגד", "שחר", ו"דרום יהודה" תחת השם אש"ד (ראשי תיבות של שלושת הקואופרטיבים שאוחדו), אולם מספר חודשים לאחר האיחוד החליטה ההנהלה של אש"ד לשוב לשם המקורי אותו הציע ביאליק, הלא הוא אגד.
בשנות ה-90 החליטה הממשלה להגביר את התחרות בתחבורה הציבורית, ולשם כך הוציאה למכרז רבים מקווי התחבורה הציבורית, ובמכרזים זכו חברות שונות, בהן כאלה שקודם לכן לא פעלו בישראל. עקב כך הצטמצמה הפעילות של "אגד", והוא נאלץ לפטר נהגים ועובדים שונים ולצמצם הוצאות בדרכים שונות. כדי לפצות על בעייתיות המעבר למצב החדש, משתדלת חברת אגד להגדיל את נתח השוק שלה בהסעות הפרטיות, וכן בתחומים בהם יש לה ניסיון ומוניטין רב, כגון: שירותי מוסך לאוטובוסים, הפעלת תחנות מרכזיות, הוראת נהיגה באוטובוסים ועוד. כך משמשת אגד קבלן משנה של חלק מחברות האוטובוסים האחרות המתחרות בה במכרזים ובהסעות פרטיות.
אוטובוסי אגד ונוסעיהם היו פעמים לא מעטות קורבנות של מעשי טרור, ובהם:
ההתקפה על אוטובוס 2094 - 30 בנובמבר 1947: התקפה על אוטובוס שנסע מנתניה לירושלים, שבה נהרגו חמישה מנוסעי האוטובוס.
טבח מעלה עקרבים - 17 במרץ 1954: פיגוע ירי בו נרצחו 11 נוסעים של אוטובוס "אגד" במעלה עקרבים.
פיגוע כביש החוף - 11 במרץ 1978: מחבלים השתלטו על אוטובוס "אגד", ובסופו של קרב בין המחבלים למשטרה נרצחו 35 מנוסעי האוטובוס.
הפיגוע בקו 405 - 6 ביולי 1989: מחבל דירדר את אוטובוס "אגד" בקו 405 לתהום ליד קרית יערים. 16 הרוגים.
אינתיפאדת אל אקצה: אמצעי טרור מרכזי באינתיפאדת אל אקצה היה פיגועי התאבדות באוטובוסים, שהביאו למאות הרוגים.
בשנת 2006 רכש הקואופרטיב 51 אחוזים ממניות חברת התחבורה הבולגרית "טראנסטריומף", והפך לבעל השליטה בחברה. הכניסה לשוק התחבורה בבולגריה הביאה לעלייה משמעותית ברווחי "אגד".